כך הכרתי את רבנו, ישי ריבו בראיון חושפני על הקשר עם כתבי רבי נחמן

25 דצמבר 2018 מאת אומן על המפה

כך הכרתי את רבנו, ישי ריבו בראיון חושפני על הקשר עם כתבי רבי נחמן

הזמר והיוצר הישראלי ישי ריבו התקרב לאחרונה לחסידות ברסלב ולתורת רבנו, עיתון ניצוצות ערך לאחרונה ראיון מקיף עם הזמר שהפך בשנים האחרונות למקובל בעולם החילוני ושיריו מושמעות בתחנות הרדיו השונות.

אנו באומן על המפה מביאים לכם את הראיון כפי שפורסם בעיון 'ניצוצות'.

שום דבר בשירת חייו של הזמר הצעיר ישי ריבו לא הרמוני. זה מתחיל בצרפת ולא משאיר מבטא, ממשיך בישיבה קטנה שבה הוא מתופף על שולחן, ובבת אחת הופך להצלחה מסחררת שמנגישה מילים יהודיות קדושות לקהלים רחוקים ומוכר יותר ממאה אלף אלבומים, ועוד סרט ההקלטה מתוח – בשיחה מיוחדת ל'ניצוצות' הוא מזמזם את שיריו בקול נוגה, ובין לבין בוזק את סיפור המקורות התורניים שמתווים את חייו ואת שירתו, ולראשונה הוא חושף את סיפור התקרבותו לאורו של רביה"ק ותורתו "נפשי חמדה בצל ידיך"

באחד הרחובות השקטים של שכונת 'שערי חסד' הירושלמית, שוכן בית מדרש קטן בבית אבן עתיק וישן, ולו חצר גדולה. בבית המדרש הזה מתחוללת תופעה מנגנת, שכבר קיבלה את השם 'כולל המוזיקאים'. זה קורה מדי בוקר. כמה שכנים שמתגוררים באזור מגיעים לכאן, לפני שהם יוצאים לעמל יומם, כדי לפתוח את היום בלימוד תורה בחברותא עם אברכים שמתנדבים ללמוד עימם.

אז יש לנו כולל, אבל 'מוזיקאים' על שום מה? התשובה תלויה בהרכב המיוחד של השכנים. איכשהו יצא שרובם אמני מוזיקה, נגנים, מפיקים ומשוררים. חלקם מפורסמים מאוד. כזה הוא למשל אהרון רזאל, הזמר שבעצם רואה את עצמו אברך כולל שלפעמים גם שר (ראיון נרחב עימו פורסם ב'ניצוצות ר"ה תשע"ט), וכזה הוא אביתר בנאי, שהקדיש את עצמו לחיי תורה, אל השניים הללו מצטרף גם כוכב עולה חדש, ישי ריבו קוראים לו, וקולו המתנגן מושמע בכל הארץ.

הוא מתגורר בקריית משה, אך כל בוקר הוא עולה על כלי רכבו ועושה את דרכו אל הכולל כדי ללמוד תורה. את הריאיון עמו אנו עורכים רגע אחרי שסיים את סדר א' בכולל בתפילת מנחה גדולה. "עוד מעט אני צריך לרוץ להופעה", הוא אומר, אחרת יש לו גם סדר ב' בכולל.

ריבו הוא תופעה מרתקת, אולי יחידה במינה. זמר חרדי, בן ישיבה ששיריו מתבססים על המקורות, רובם מורכבים מפסוקים, מדרשים ומאמרי חז"ל, שעל כולם הוא בוזק טאץ' עכשווי ועיבוד ייחודי שמאפשר להם להגיע לכל אוזן בלי התנגדות.

ויש לו גם כור היתוך מוזיקאלי מיוחד במינו. הוא מרוקאי, והמוצא מעניק גוון מזרחי מיוחד למוזיקה שלו, אך העיבוד שלו יוצר מיקס מרהיב של מגוון מקורות והשפעות. יש שרואים בו את אחד המחדשים הגדולים של אומנות הפיוט הספרדית בזמנינו. כדרך הפייטנים הקדומים, שיריו עוסקים בקודש, המושגים והמונחים שאובים מהמקורות, אבל החיבור והשזירה שלהם לכלל שיר הם מקוריים ועם אמירה אישית.

"מאז שהתחלתי ליצור", הוא מספר, "החלטתי שכל השירים שאשיר יהיו עם מסר של אמונה. שירים של קירבה לקדוש ברוך הוא, אהבה לתורה ולמצוות. הלימוד שלי", הוא מסביר, "אינו מנותק מחיי היצירה שלי. השירה שאני שר נובעת כולה מלימוד תורה ומהמקורות. מעבר לכך שאני פשוט אוהב ללמוד וזה זורם בדמי. זו חטיבה אחת עם חיי היצירה.

"כך בעצם נולדו שירים שלי, אחד מהם נולד ממאמר של האור החיים זי"ע המבטא את אהבת התורה". במקום לדבר, ישי מתחיל לזמזם בקול ענוג.

כמי שעסק בה לקרעים / וראה אנשים מלאכים / שהמיתו עצמם עליה / וקיבלו ממנה חיים / וכמי שטעם טעמה לרגעים / וראה אנשים באמת מאושרים / ואיזה אור על הפנים

איך הם נשבים בקסמה לפניה / מתהלכים כסומא אחריה / ותכלית האמת היא כל צדדיה / כל שבעים פניה / יקרה מפז ומעושר / נקנית היא בעמל וביושר / והיא הדרך והיא האושר

כמי שמצא בה את עצמי / כשלא זכרתי מי אני / תמיד היא באה והאירה לי פנים / אומרים שהיא כל הטובות שבעולם / אם רק היה לנו מושג היינו רצים רצים ורצים ונשבים בקסמה לפניה / משתגעים מתלהטים אחריה / ואור החיים, כל נתיביה כל נתיבותיה / יקרה מפז ומעושר / נקנית בעמל וביושר / והיא הדרך והיא האושר (אור החיים – ישי ריבו)

לא לנוח עד אליהו

קולו של ישי ריבו רך וצלול. גם שיריו עדינים, למרות שכבר זכה בפרסום רב. הוא עוד צעיר בשנות העשרים של חייו. נראה שהוא עדיין חש חסר ביטחון, מהסס ומבויש. ההצלחה שלו מפתיעה אפילו אותו. הוא הצליח לחדור לקהלים מגוונים, שיריו נשמעים בכל מקום ואלבומיו נמכרים בעשרות אלפי עותקים.

היום הוא עסוק בשורה של הופעות הן בקרב המגזר החרדי והן בקרב מגזרים אחרים. "אני מופיע בפני קהל בני ישיבות ובני תורה מחד וזוכה לאהדה רבה. לא מזמן הייתי בהופעה לקהל חרדי בהר ציון, בהפרדה כמובן, והתמוגגתי לראות איך מכל החוגים באים ומכירים את שיריי".

"בתחילה", הוא מוסיף, "כשגיששתי את ראשית דרכי המוזיקלית התלבטתי באיזו דרך ללכת. באותה תקופה היה נפוץ במוזיקה החסידית גיור של מוזיקה מערבית זרה, שהדביקו לה מילים מהמקורות. זה היה נראה לי זר, חיקוי חסר ערך של תרבות לא שלנו. כאילו שאין לנו מספיק עומק צלילים משלנו.

"ואז מצאתי זמרים ויוצרים, שמהם למדתי שאפשר גם אחרת. אפשר לקחת מוזיקה שמבוססת על אמונה, על יהדות ושמירת מצוות, לדבר על מה שאנחנו כאנשים דתיים חשים, ומתוך זה ליצור. כך נולדו השירים שלי".

הוא עצמו, עושה גם את התהליך ההפוך. במקום לגייר מוזיקה זרה, הוא מעדיף להנגיש מוזיקה יהודית שורשית ולהציע אותה בגרסה שערבה גם לאוזן הישראלית. הוא גם פרסם ביצוע שלו לשיר החסידי 'השבעתי אתכם' של בעל המנגן הבעלזאי ר' פנחס ברייער. אלו ששמעו את הביצוע, משוכנעים שהוא כנראה גרסת הכיסוי הטובה ביותר שניתנה לו עד היום.

אבל כך הוא גם התחיל. השיר הראשון של ריבו היה שיר קודש בסגנון הפייטנים הקדומים. "תוכו רצוף אהבה" הוא קרא לו. המילים נשמעות כמו באו מפייטן קדמון, רוויות במונחים ומושגים עמוקים. מאיפה ההשראה? אני שואל, לריבו זה ברור: "הכול בא מפה, מלימוד תורה. זה המקור של המילים. זה לא משלי, זה משל התורה". ושוב הוא מזמזם:

חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ, מִבְּלִי לַחֲשֹׂךְ אֶת אַהֲבָתוֹ / מוֹשִׁיט אֶת שַׁרְבִיטוֹ, לְכָל הַפּוֹשֵׁט יָדוֹ / עַיִן לֹא מַעְלִים, מֵעַל צֹאן מַרְעִיתוֹ / גַּם כְּשֶׁאָנוּ שִׁבְרֵי כֵלִים, עוֹדֵנוּ כְּלִי חֶמְדָּתוֹ. תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה, רָצוּף אַהֲבָה / בֵּיתוֹ צָפוּף לִרְוָחָה, צָפוּף לִרְוָחָה / מַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה, לֹא רַק בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה / לְךָ דוּמִיָּה תְהִלָּה. יָדָיו רָב לוֹ, וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ / גַּם הַשִּׁירָה כְּחוֹל הַיָּם, הִיא רַק מִקְצָת שִׁבְחו / לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ / וּמִלִּפְנֵי הַמַּלְאָכִים, דּוֹרֵשׁ בִּשְׁלוֹם עַמּו. עָתִיד הוּא לָתֵת פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל / מַעֲטֵה תְהִלָּה תַּחַת רוּחַ כֵּהָה.

השיר הזה, כפי שהוא מספר, מבוסס על משפט שכתב בגיל צעיר יותר. דא עקא שבגלל המילים הכל כך מיוחדות הללו הוא התקשה למצוא להן לחן. "כתבתי כמה לחנים", הוא מספר, "וגנזתי את כולם. המילים חייבו לחן מיוחד".

הפעילות שהוא עושה עם הלחנים והמילים, מעוררת השתאות. משהו בעומק המלודי שלו, מצליח לפרוץ החוצה ולהגיע לקהלים ממש מרוחקים. "אני קשור לארגון של קירוב", הוא אומר, "במסגרת הזו אני עורך הופעות בקרב ציבור חילוני. אבל לא רק במסגרת הזו. כמו אביתר בנאי שהוא זמר חרדי שפונה גם למגזרים אחרים ומנסה לדבר אל הקהל הרחוק דרך שיריו, כך גם אני. הוא הורה לי את הדרך ואני מתייעץ עם רבותיי כיצד להתנהל בעניין הזה. הרעיון הוא שקהל כזה שהולך להופעות שרחוקות מהיהדות, עדיף שיבוא להופעה שלי ויקבל מעט יהדות".

אתה מרגיש שליחות כשאתה מופיע בפני קהל שעד ששמע אותך לא ידע מהי יהדות?

"שליחות זו מילה גבוהה מדי. הרעיון הוא שאני עם מה שאני מדבר, עם מה שאני מבטא, עם השירים מהמקורות, שירי אמונה ואהבת מצוות, מצליח להשפיע. ויש לי כללים שצריך לשמור: לכל מי שמשתתף בהופעה אסור לרקוד, וצריך לכבד את ההופעה ואת רוחה.

"בהופעה האחרונה שלי למשל, דיברתי על המושג שכתוב בגמרא על מי שמצא אבידה ואינו יודע מי בעליה, שבמקרים מסוימים הדין הוא ש'יהא מונח עד שיבוא אליהו'. דיברתי על זה, טענתי שרק לגבי חפץ אבוד ניתן לומר כך, אבל אנחנו בני האדם אסור לנו 'להיות מונחים עד שיבוא אליהו הנביא', עלינו לפעול ולעשות ולהשתפר עד שיבוא אליהו".

אחת מפריצות הדרך שלו הייתה כאשר אחד מהזמרים הישראלים הידועים, הזמין אותו לשיר עמו שיר שהכיל את המילים: "האמת שאתה הוא אלוקינו ואתה הוא מושיענו". "זה הגיע על רקע הכרות שלי עם בנו, שהתקרב ליהדות. הוא שמע את המוזיקה שלי, גילה התעניינות והתחיל להתעניין בתורה ומצוות. הוא קישר בין אביו וביני".

תיפוף מקרי על שולחן

ישי ריבו נולד במרסיי, עיר הנמל הגדולה שבדרום צרפת, למשפחה שומרת מסורת. "כשהייתי צעיר שלח אותי אבי ללמוד בבית ספר יהודי מקומי". בגיל תשע עלה עם משפחתו ארצה והם השתקעו ביישוב מישור אדומים שממזרח לירושלים. שם למד בבית ספר ממלכתי דתי.

עם הזמן התחזק אביו. הם עברו לגור בתל ציון, וישי עבר ללמוד בחיידר. העובדה שהוא גדל בצרפת מפתיעה למדי לאור העברית שבפיו ללא שמץ של מבטא זר. "כשעלינו ארצה", הוא מספר, "הייתי צריך להביא את אחותי הקטנה לגן הילדים. ביקשתי עזרה מאנשים ברחוב, אבל לא ידעתי מילה בעברית. אנשים לא הבינו אותי. החלטתי שאני הולך ללמוד עברית והיא תהיה בלי שמץ מבטא".

ישי אכן הצליח במשימה, אבל עדיין שומר על הצרפתית שלו, ולאחרונה אף ערך הופעה ברפובליקה. "אני עדיין מסוגל לדבר צרפתית ללא שמץ מבטא עברי. מרבית בני משפחתי עדיין חיים בצרפת. חלקם בפריז, אחרים במרסיי. אבל צרפת לא מעניינת אותי. אני לא רוצה לחזור לשם, כי אני מרגיש שייך לפה, לארץ ישראל. פה אני לא צריך להתנצל כשאני הולך עם כובע, ואני יכול להסתובב ברחוב בכל שעה. אך בניגוד למה שסבורים, לא כולם – לא כל יהודי צרפת – חשים בסכנת חיים במדינה הזו. קצת כמו שסבורים שבארץ אי אפשר לחיות מרוב פיגועים, כך מגזימים עם מה שקורה בצרפת".

המשך דרכו הייתה חרדית קלאסית. הוא למד בישיבות קטנות, תחילה בישיבה קטנה בקריית ספר ולאחר מכן בישיבה לעולי צרפת בשכונת גילה בירושלים.

המוזיקה הייתה שם מאז ומתמיד. עוד כשהיה נער קטן הלחין שירים למגירה. "לא למדתי מוזיקה, לא למדתי לנגן על כלי כלשהו. גם לא גדלתי בבית מוזיקלי. אני והאחים שלי לא שמענו יותר מדי מוזיקה. אבל אליי, באופן ייחודי, המוזיקה מאוד דיברה".

הכתיבה של שירה באה לו די במקרה. "יום אחד נכנס לי בראש והחלטתי שאני כותב שירים. התחלתי לכתוב בלי שמץ של מושג מה אני עושה. כתבתי המון שירים, עם שגיאות כתיב של עולה מצרפת, שירים שרובם היו די אותו דבר. זה היה ביני לבין עצמי, אפילו סידרתי אותם בקלסר. ההורים שלי לא ייחסו לכך חשיבות, יותר מאוחר, כשהתבגרתי, עברתי על זה. זה היה בוסרי ולא השתמשתי בזה".

במקביל גם החל להלחין שירים: "השיר הראשון שהלחנתי היה בתיפוף על שולחן. כך עלה אצלי השיר הראשון. מאז רציתי לעסוק במוזיקה. לקח לי זמן להכיר מה זה אקורדים. ורק יותר מאוחר, בגיל 18, התחלתי ללמוד לנגן על גיטרה".

יחד עם עוד מספר חברים הוא הקים להקה ששרה שירי קודש. הוא שימש כסולן. "הם ניגנו ואני שרתי. כתבתי שירים והיינו מתאמנים במשך שעות". אבל במשך הזמן הלהקה התפרקה. ריבו גם למד שזה לא הכיוון הנכון, הוא עבר לעסוק במוזיקה מעודנת מלודית, עם נגיעה מזרחית, שמתבססת על המקורות.

היה זמר שהשפיע עליך במיוחד?

"כמו כל נער חרדי, הושפעתי מאוד מהזמרים הידועים: אברהם פריד, מרדכי בן דוד ועוד. אבל מה שבמיוחד תפס אותי היה הזמר החוזר בתשובה עמיר בניון. השיר שלו 'יהללוך מלאכים'. זה היה סגנון מרתק שתפס אותי במיוחד. הקשבתי לזה שוב ושוב".

השירה המזרחית מדברת אליך?

"גם, אם כי לא בהכרח. אני מושפע מסגנונות שונים. ואולי משילוב של סגנונות.

"חשוב לזכור", הוא מוסיף, "שלמרות שהתעניינתי במוזיקה, ההורים שלי הפנו אותי לכיוון אחר. הם רצו שאהיה תלמיד חכם, שאגדל להיות ראש ישיבה. גם אני חולם את החלום הזה".

בהמשך, למדת לעכל את העיסוק שלך במוזיקה?

"העניין שלי במוזיקה זה חלק מחיי. זה לא שאני קם בבוקר ואומר: כך אני עובד את ה' באמצעות המוזיקה. לא, אני נזהר מלומר זאת כך, לא מתיימר לעשות זאת כך. אבל זה חלק מהחיים שלי".

ניגונו של החזן מבוכנוואלד

המפנה הגדול בקריירה שלו, החל בתחילת שנות העשרים לחייו. הוא החל לכתוב מילים ולחן לשירים. "זה התחיל כשהלחנתי וכתבתי את השיר 'כבתחילה' עבור גד אלבז. בהמשכה של אותה שנה זכיתי בפרס לעידוד היצירה. בשנת תשע"ג הוא זכה שוב, הפעם עם השיר 'קול דודי'.

קול דודי הנה זה בא, ככה מספרים / להסיר את כל הרע, ואת קרננו להרים / מתוך תהומות עפר / ולהקיץ נרדמים עם תרועת שופר / קול דודי הנה זה בא / כך פשטה לה השמועה / וכל תינוק שנשבה, קיבל את הנבואה / אז בוא נצא לקראתו, בתופים ועוגב / שירו לו זמרו לו אשרי העם שה' אלוקיו / ואז יפוח היום והשקר יתאדה. אז יצאו במחול, כל איילות השדה / וידלגו על ההרים, ולא מחמת אימת השועלים / ומחגווי הסלע, יזרמו מים חיים / בין סתרי המדרגה, להשקות שושנת העמקים / ולהקים משכן, שיסיר את סבלותינו מכאן. קול דודי דופק, פתחו לי בני / הגיע זמן גאולתכם ולצרותיכם אמרתי די / ובאתי לבשר, שלא תבכי יותר רחל / מברכים את המשיח, יותר מכל אבקת רוכל / שלום לך דודי, הצח והאדמון / שפוך חמתך על אבנים, והשב לבצרון / ברחמים, כי לרחמיך אין זיכרון שיכיל את כל הנתונים.

"השיר הזה נולד בשבת", הוא נזכר, "בעת שקראתי שיר השירים בבית הכנסת. הוא מתאר את ייסורי הגלות של רחל אימנו, המבכה את מצבו של עם ישראל לאורך הדורות. מערב שבת עד מוצאי שבת הייתי עסוק בלשנן את המילים והלחן בראש, כי רק במוצאי שבת הייתי יכול לתעד את השיר. הדהים אותי והפליא אותי שהוא זכה להצלחה גדולה".

בניסן תשע"ד יצא אלבומו הראשון 'תוכו רצוף אהבה', ובעקבותיו יצא לסיבוב הופעות בהן הוא שר יחד עם הזמרים דניאל זמיר ויונתן רזאל. האלבום זכה להיות 'אלבום זהב' ויצא במהדורה חדשה בתוספת השיר 'השבעתי אתכם' הידוע אותו שר יחד עם מקהלת ישיבת ירושלים לצעירים. באותה שנה שר את השיר 'חדש ששוני' באלבום 'שמחת עולם' המאגד שירים שהלחין הרב יצחק גינזבורג.

מיד לאחר שהתחתן, החל לעבוד על האלבום הראשון שלו. "אחרי החתונה החלטתי ללכת על כל הקופה. השקעתי את כל הכסף שקיבלנו, משהו כמו 100 אלף שקל, בהפקת האלבום. אבל זה לא הספיק, הייתי צריך לקחת גם הלוואות. ברוך ה', האלבום הזה 'תוכו רצוף אהבה' הצליח מאוד וזכה להיכלל בקטגוריה של 'אלבום זהב'".

מרבית השירים היו – אם ניתן להגדיר זאת כך – 'פיוטים' מפרי עטו, חוץ מכמה יוצאים מן הכלל, כמו 'אם ננעלו' – הפיוט הידוע של רבי שלום שבזי, שישי העניק לו וללחן התימני המסורתי גוון שונה במקצת. וכך גם פיוטו הידוע של רבי דניאל בן יהודה 'יגדל' המבוסס על 13 עיקרי האמונה של הרמב"ם.

"אני מאוד אוהב את השיר הזה", הוא מספר, "במושב של חמי בדרום, שמים את השיר הזה ברמקול לפני שבת, במקום צפירה לשבת".

ויש לו גם צד אשכנזי חסידי. "השתתפתי גם בפרויקט של חב"ד 'צמאה', בו שרתי את השיר את 'דרכך', וכך גם בפרויקט השני של 'צמאה' שרתי את השיר את 'והריקותי לכם ברכה'. מדובר בעצם בניגונים של אדמו"רי חב"ד שעובדו בצורה מודרנית".

שותפות מרתקת הייתה לו באלבום 'אחכה לו' – שירים המבוססים על אירועי השואה, שהוציאה להקת 'הלב והמעיין' עם הכלייזמר חיליק פרנק, שם שר ריבו את הניגון של האדמו"ר הקדושת ציון מבאבוב הי"ד 'מקדש מלך', אותו נהוג לשיר גם בחופה.

מאחורי הניגון הזה", מספר ריבו, "עומד סיפורו של הרב הראשי לתל אביב, רבי ישראל מאיר לאו. הוא סיפר שבזמן השואה שהה במחנה עבודה בצ'נסטכובה בפולין יחד עם אחיו הגדול נפתלי לביא. לפתע שמעו שמאחד הצריפים עולה קול ניגון. נפתלי אמר לו: 'חכה כאן, אני הולך לצריף'. כשנכנס, ראה שעל האדמה הטחובה יושב יהודי וסביבו יהודים נוספים והוא שר להם ניגונים חודרי לב. הוא זיהה את האיש, שכבר איבד את זקנו וצורתו היהודית. היה זה החזן יוסף מנדלבוים, שהלחין את המנגינה למילים המצמררות 'קומי צאי מתוך ההפיכה, רב לך שבת בעמק הבכא, והוא יחמול עלייך חמלה'.

"נפתלי כל כך התרגש, והוא מסר לחזן מנדלביום את כרך ה'מקראות גדולות' שהלך עמו מביתו והגיש לו אותו במתנה. 'כעבור שבוע', ממשיך הרי"מ לאו את סיפורו, 'הגענו אחי ואני לבוכנוואלד. ושם – בערימת החפצים שנערמו בכניסה, ראינו את הספר הזה. הבנו שזו הייתה דרכו האחרונה של החזן. היינו בטוחים שהוא נספה. רק ארבעים שנה אחר כך, כשביקר אחי אצל האדמו"ר מבאבוב וסיפר לו את סיפורו של יוסל מנדלבוים, סימן הרבי ליהודי מבוגר עם זקן שיבה הדור, והרבי אמר לאחי: 'דאס איז יוסל מנדלבוים'". כך או כך, הביצוע של ריבו לניגון הזה קנה לו אוהדים רבים.

לאחר ההצלחה הגדולה של האלבום הראשון הפיק ישי אלבום שני בשם 'פחד גבהים', שגם הוא זכה להיות אלבום זהב. כיום הוא מתרכז בהופעות: "זו הייתה תקופה מאוד אינטנסיבית. קשה להוציא לאור אלבום ולכן בשנה הבאה אתרכז יותר בחומרים שכבר יש".

ושוב הוא מזמזם. מבטו מצטעף ושפתותיו חוזרות אל התורה, אל המוזיקה האישית שלו ואל הבריות:

שנשבים בקסמה לפניה / מתהלכים כסומא אחריה / ותכלית האמת היא כל צדדיה / כל שבעים פניה / יקרה מפז ומעושר / נקנית היא בעמל וביושר / והיא הדרך והיא האושר.

בשנתיים האחרונות זכה ישי להתקרב לאורו הגדול של רבינו הקדוש, "העניין שלי עם רבי נחמן התחיל לפני שנתיים כאשר הייתה לי נסיעה למוסקבה. הייתי יחד עם עוד שני חברים, שאחד מהם חסיד ברסלב והוא המליץ לנו לעשות שבת באומן, שם לראשונה היה לי חיבור גדול מאוד. "אגב" מספר ריבו, "אז הניצוץ נדלק וכבר בראש השנה הייתי באומן וכך גם בראש השנה האחרון", ישי מתרגש בקולו ומספר לנו "רק אמש חזרתי מאומן לאחר שהייתי עם הבן שלי הקטן שהוא לפני גיל 7".

ההתרגשות והחיבור עם הנשמה על הציון של רבינו הקדוש השפיע על ריבו, "אני מרגיש שיש לי חיבור מאוד חזק למקום. חלק מהעניין זה שאתה מתנתק מהעולם ומתחבר לעולם אחר, עולם של 'נשמה', וזה מה שהיה לי חזק שם באומן למרות שעדיין איני חסיד ברסלב מוצהר". ריבו מתרגש וממשיך במונולוג של נשמה, "קיבלתי חיבור למקום, למרות שעדיין עוד למדתי כראוי את הספר הקדוש 'ליקוטי מוהר"ן', ואני גם מלא הערכה והערצה לחסידי ברסלב שכאשר הם מחליטים לנסוע לצדיק, הם נוסעים!".

"בהתחלה זה היה לא פשוט מבחינתי לנסוע לאומן ראש השנה. היו לי התלבטויות, לעזוב את המשפחה, והיכן בדיוק אתפלל, אבל בסוף נסעתי, אין לי הסבר אחר רק את העניין ש'רבינו קרא לי'. הפלא הגדול שהיה לי שם שללא חיבור או עבודה קשה, זכיתי לחוויה רוחנית עצומה. בראש השנה הראשון כאמור חששתי מכל ההמון והתפילות והבלאגן, אבל בסוף זכיתי לקום בנץ ולהתפלל, היה לי ראש השנה כפי שלא היה לי מעולם… ומאז התחלתי להתעניין וללמוד את תורתו של רבי נחמן".

ישי לא עוצר באומן, הוא מתחבר לידידים חסידי ברסלב ומתחיל ללמוד את העצות והדרך של רבינו הקדוש "יש נגן שמנגן איתי, הכרתי אותו לפני שנתיים, ויש לו חיבור גדול לרבי נחמן. ראיתי את ההתבודדות שלו, ראיתי שזה סוג של קרבה להשם, ואחרי ההתבודדות הראשונה הבנתי שחלק גדול מהעשייה של האדם זה רק בשביל שיוכל להתפלל ולהתבודד".

ישי חושף סקופ קטן מהתבודדות הראשונה שלו "יש לי שיר מיוחד שנכתב לי על הים, שם אני מתאר את ההתבודדות הראשונה שלי. הלכתי לחוף נטוש כשהמטרה להתבודד, אתה לא יודע למה לצפות מעצמך בזמן שאתה עושה את זה, רציתי לשאוג אבל יצא לי לשתוק, לא כי אני חכם אלא כי הייתי 'לא יודע לשאול'. בהתחלה הייתה לי ציפייה אבל לא הצלחתי להגיע להתבודדות. היום אני כל כך מבין מדוע ההתבודדות העיקרית זה בטבע, זה המקום שאדם מתחבר לעצמו".

"כשהבנתי שאני יכול לדבר עם ה' בקול, לא רק בתפילה בלחש או בשקט, אני בעצם מנהל שיחה ממש כמו עם חבר, שיחה בקול עם אבא שלי. וזה לא התאפשר לי עד שגיליתי את זה. היום מיד כשמזדמן לי אני משתדל לעשות את זה. אני יכול לעשות את זה בכל רגע נתון".

אז הלכתי לים / כי אמרו לי ששם / אין מקום לבושה גם לא לנימוסי שולחן / ורציתי לצעוק / אבל יצא לי לשתוק / לא כי אני חכם / יותר זה שאינו יודע לשאול / ליבי התהפך בקרבי / כמו הגלים לנגדי / להתנפץ לרסיסים / ולהשליך את השברים.

פזמון: לים / להיוולד מחדש ולקלף מעלי הכל / אולי / אוכל מכאן להתחיל / אוכל מכאן להכיל / קצת טוב / אז עליתי להר / כי אמרו לי משם / הבניינים הגדולים נראים קטנים / זה כמו ללכת על חוט / בין הטעות למהות / להתהלך בזהירות / בין ניגוני לגינוני מלכות.

ישנה תופעה מעניינת שהרבה אומנים ובעלי מנגנים התקרבו לאורו של רבינו הקדוש ומושפעים מדרכו ועצותיו הקדושות, "זה באמת מעניין" מפטיר ריבו "הרבה אנשים ששמעו אותי וראו את הכתיבה שלי, אמרו לי תמיד 'אתה מחובר לרבי נחמן', בזמן שאפילו לא ידעתי מה זה רבי נחמן. תמיד הרגשתי חיבור לגמרא, לספרי מוסר, ופחות חיבור לרבי נחמן ולחסידות. לא גדלתי על זה, אבל מה שגיליתי אצל רבי נחמן זו את הפשיטות, לקרוא תיקון הכללי, לדבר לה', זאת נקודה פשוטה ותמימה, אני רואה המון יהודים נוסעים ושופכים את הלב, והרגשתי שאני גם רוצה חיבור כזה אני רוצה גם, אפילו שלא גדלתי על ברסלב".

השיחה עם ישי מרתקת, והוא ממשיך לחדד את העניין שהרבה אומנים מתחברים לתורתו של רבינו הקדוש. "בראש השנה הייתי בדירה עם כמה חברים, כולם זמרים גדולים וידועים וראיתי דבר פלא שאף על פי שכל אחד מגיע מרקע אחר לחלוטין, ושחלקם עדיין לא 'חרדים' וכולם רבי נחמן מדבר אליהם. היום אני מבין לגמרי למה כל הדור מתחבר לרבי נחמן, הוא ניגש לכל יהודי ויהודי באשר הוא, כל אחד יכול לצעוק ולהתחבר לה' גם כשהוא נמצא במקומות נמוכים ואסור להתייאש, ורבי נחמן מדבר המון על השירה והזמרה השמחה, יש גם את העניין של הנקודות טובות, זה עליות וירידות אבל אני מתחזק בזה, הרבה דמויות שאני מעריך ולומד מהם מאוד מחוברים לרבי נחמן.

לסיום אנו מנסים להבין מישי מדוע עוד לא כתב שירים מתורת ברסלב "היום אני מרגיש צורך גם לחבר שירים מתורתו של רבי נחמן, אבל אני צריך 'להתבשל' עוד קצת בתורה של רבי נחמן, להבין אותה עוד יותר, אבל" מסיים ישי את הריאיון המרתק "העיקר מה שאני רוצה זה ללמוד את התורה של רבי נחמן כמו שצריך, ושמעתי מרבנים והבנתי שהתורה של רבי נחמן היא עמוקה מאוד מאוד".

קרדיט צילום: אומן על המפה.

Share Button

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

החופשה שלי

להוספת פריטים לתוכניה, לחץ על הסמל: המופיע לצד העסק.

שלח את התכניה במייל

שלח את התכניה במייל

css.php